קומיקס על מלחמה, הישרדות וענק מסתורי

פורסם בפורטפוליו, 25 בפברואר 2024

בשתי חוברות הקומיקס שיצאו עד כה בסדרה Edenfrost מגולל עמית טישלר את סיפורם של שני אחים יהודים שנמלטים בערבות אוקראינה - וזה עדיין נראה בדיוק כמו שקומיקס אמריקאי אמור להיראות

פעם אמא קראה למקום הזה ״חלקת גן העדן שלנו״ […] שאלתי אותה ״אמא, איך זה יכול להיות גן עדן?! אני קופאת!״ היא צחקקה, הסתכלה על השלג ואמרה: ״זה? זה רק כפור עדן. אל תדאגי, הוא יעבור״.

בזמן הכאוס של מלחמת האזרחים ברוסיה, קצת אחרי מלחמת העולם הראשונה, שני אחים שהם שורדים יחידים ממשפחתם היהודית נמלטים בערבות אוקראינה. כך נפתחת סדרת חוברות הקומיקס Edenfrost שיצר עמית טישלר. החוברת הראשונה פורסמה בנובמבר 2023 והחוברת השנייה ראתה אור בחודש שעבר.

בראיון שערך עימו יובל סער סיפר טישלר עד כמה עלייתו של טראמפ ועליית האנטישמיות בארצות הברית ובעולם בכלל השתלבה אצלו עם סיפורים משפחתיים על אנטישמיות במזרח אירופה של ראשית המאה ה־20. לפחות בשלב הזה, האנטישמיות היא תחילת הסיפור, כלומר הסיבה לפוגרום ולמנוסתם. בהמשך הם נרדפים משום שהם זרים ונמלטים.

הנקודה היהודית המעניינת יותר קשורה בתורת הסוד ובהקמת הגולם לתחייה. יהיה מעניין לראות כיצד הדברים יתפתחו בהמשך – השנה מתוכננות עוד שתי חוברות, ומתכוננת גם ״עונה שנייה״ (קצת משונה לדבר על עונות בכל הנוגע לספרות, אבל כך נהוג, באמריקה לפחות).

התמונה הפותחת של החוברת הראשונה היא כפר קטן, לא יותר מעשרה מבנים מוקפים חומה נמוכה. הכפר כולו בוער, מסביב שלג כבד וגופות פזורות. אלכס ויולי ניצלו מפוגרום שביצעו חיילים רוסים בכפרם, בסיוע המקומיים האנטישמים. לא רק התושייה שלהם הצילה אותם, אלא גם ענק מסתורי עשוי קרח וסלעים.

הדמויות של שני האחים הם הלב של הסיפור הזה, והן אכן בנויות באופן משכנע ומעורר הזדהות. העובדה שהאחים נשארו לבד בעולם, במנוסה, ויש בידיהם כוח עצום שהם עדיין לומדים להשתמש בו – מחברת אותנו אליהם במהירות

אלכס סוחב את יולי אחותו הצעירה על הגב. קר להם, יולי פצועה קלות, אבל היא מסרבת להשלים עם זה שהוריהם נרצחו והם נותרו לבד בעולם. היא גם נאבקת על העצמאות שלה, לא מוכנה להיסחב על גבו של אלכס, לא מוכנה לתת לו להוביל. היא מצטטת את אבא שלהם שאמר ״קודם כל בטיחות, הדמעות יכולות לחכות״. שניהם חדורי מטרה להגיע לקייב, היא קצת יותר חריפה וחמת מזג, הוא מהסס ושקוע בדילמות פנימיות שיתבהרו בהמשך.

במהלך הבריחה שלהם הם רואים בית בודד ומואר, ונתפסים על ידי האישה הצעירה שגרה בו בזמן שהם מנסים להתגנב לתוכו. בנקודה המותחת הזו נגמרת החוברת הראשונה. בהמשך נגלה כי האישה הצעירה חיה לבדה, ממתינה לאהובה שישוב מהמלחמה שהיא משוכנעת שעדיין מתרחשת. יולי ואלכס משכנעים אותה לתת להם מחסה ומזון עד שייגמר החורף בתמורה לכל עבודות הבית והסביבה.

הם מסווים את הזהות האמיתית שלהם מולה, משכנעים אותה כי מי שתקפו אותם מאיימים גם עליה וכך היא מסכימה שהם יישארו. זה עובד לזמן מה, אבל באחד הימים בעת קטיפת פטריות, הם מתגלים על ידי חייל (שהפעם דווקא נראה תמים) ואלכס מזמן שוב את הענק לשמור עליהם.

הדמויות של שני האחים הם הלב של הסיפור הזה, והן אכן בנויות באופן משכנע ומעורר הזדהות. העובדה שהאחים נשארו לבד בעולם, במנוסה, ויש בידיהם כוח עצום שהם עדיין לומדים להשתמש בו – מחברת אותנו אליהם במהירות. ההורים שלהם מופיעים בזיכרונם ברגעי מפתח עם משפטי חוכמה, מזכירים שפעם הם היו משפחה.

דמותו של הענק היא התעלומה הגדולה של החוברות. היא שנותן לחוברות את הכוח, מחברת אותן למסורת גיבורי העל שטבעית כל כך לקומיקס. הפעם הראשונה שהענק הופיע מתקיימת רק כעדויות וכזיכרון של אלכס ויולי, אבל גם של אחד מאנשי הכפר שהוביל את הפוגרום בעצמו. הוא מתאר כיצד הענק היכה בפורעים, גדול מהם בהרבה, תופס אדם בידו בקלות כמו קינג קונג. כיצד נלחם בחמישה אנשים יחד, חסרי אונים מול העוצמה שלו.

העדות של אותו מקומי היא גם עדות מפורטת לאנטישמיות שהתחילה הכל: הוא מספר איך רצה ללמד לקח את יולי, ובכלל את משפחת לואו (Lowes) שרק הביאו על הכפר צרות (״הכל התחיל ביהודונים הקטנים האלו!״) משפחה של אנשים מסוכנים, בוגדניים ותחבולניים שאי אפשר לבטוח בהם. מעניין לראות שדווקא הוא, הכפרי הנבער, הוא שיודע לעשות את הקישור בין הענק ליהדות. למרות שאין לו מושג מאיפה בדיוק הגיע הענק ואיך, ברור לו שהוא חלק משושלת ארוכה של סיפורים יהודיים: ״הם זימנו את הגולם להרוג אותנו!״. החיילים ששומעים את העדות שלו לא מאמינים לתיאוריו הדרמטיים ולועגים: ״בטח שהם זימנו אותו… מיד אחרי שבאבא יגה והדרקון של ואוול עזבו״. על אף שההשוואה נעשתה בזלזול, היא למעשה ממקמת את הענק/ הגולם בדיוק במקומו, בתוך הפולקלור (סלבי ופולני, בהתאמה).

החוברת השנייה נפתחת עם (קצת) יותר פרטים על הענק המסתורי והכוח שמפעיל אותו: אלכס. יש לאלכס יכולת להתחבר לכוח גדול, שמגן על שרשרת־הדם המשפחתית, אולי היהודית, שהוא משתייך אליה. הוא מתקשה לשלוט בכוח, על אף שהישות המסתורית טוענת שהם אחד.

הצבעים, כמות הפריימים, התנועה בתוכם, הקולות – כל זה נראה, נשמע ומרגיש בדיוק כמו שחוברת קומיקס אמריקאית אמורה להיראות. כך לדוגמה, הצבעים של העלילה המרכזית יוצרים את העומק של התמונה. הם ריאליסטיים וחדים. אפקט מוצלח במיוחד הוא השלג שלא מפסיק לרדת, מצויר כמו שכבה נפרדת על הפריימים, מדגים את הקור היבש וחודר העצמות. רגעי ההיזכרות בעבר הקרוב מסומנים כנפרדים בבירור, צבועים אפור, עם מעין סימון של סרט בצדדים בכל פס שקופיות.

הקונספט של חוברות קומיקס מחייב עלילות מהירות ומקבילות, סיומים מותחים (Cliffhanger) לכל פרק והרבה מאוד תנועה. במהלך החוברת הראשונה מתפתחות שתי עלילות לפחות: בעלילה הראשית יולי ואלכס בורחים אל היער המושלג כדי להציל את חייהם. התכנית הגדולה היא להגיע לקייב, אבל קודם צריך לשרוד את החורף. עלילת המשנה מלווה את החיילים שהגיעו כדי להבין מה קרה, מתשאלים את הניצול היחיד. מפקד הכוח בוחר בקצין צעיר בשם בלוב להמשיך בעקבותיהם. כוונותיהם, כמובן, רעות.

בחוברות ההמשך, כפי הנראה, יתבהרו עוד ועוד פרטים על הענק־הגולם, על האופן שבו הוא מופעל, ועל האופן שבו האחים יאלצו להגן על עצמם ועל מורשתם. גן העדן של הילדות שלהם כבר לא קיים, אבל יש לקוות שהם עוד ימצאו להם עדן חדש, רצוי אחד קצת פחות קפוא.

Edenfrost

כותב: עמית טישלר; מאייר: ברונו פרנדה. הוצאת Mad Cave

חוברת 1 – נובמבר 2023; חוברת 2 – ינואר 2024