התרגומים לעברית של "כתבי משפחה עבריים" מאת הרצברג

Wilhelm Herzberg’s Jewish Family Papers (1868) Interdisciplinary Readings of a Forgotten Bestseller,

Manja Herrmann (Ed.), Volume 53 in the series Europäisch-jüdische Studien – Beiträge, Berlin, Boston: De Gruyter, 2021.

"הנני יושב בקִטון בעלית הבית הבנוי בטעם הדורות שעברו, וחלונות פונים אל חצר רחבת ידים אשר גדוד ילדים משחקים בה וקול מצהלותם עולה באזני. לפני מֻנח משניות דפוס מהֻדר, אשר הביא לי דודי בסבר פנים ולבי פוחד ורחב. רגע יהמה ברגשי גיל וגאון, ורגע ירפרף ויפקפק והשפילני בעיני בהגידו לי מה חדל אני. אך מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי? האם לא מלחמת המרומם אני נלחם? האם לא מטרה נשגבה לנגד אשר אליה אשאפה ואף השיג אשיגנה ביען בטהר לב ולשם האמת בת הנצח אשאפה אליה? – אבל תנה לי ואספרה הכל על הסדר כאשר תאהב נפשך.​"

*

לפני כמה שנים פנתה אליי ד"ר יודית מולר, חברה

וקולגה והציעה שאצטרף אליה לכתיבת מאמר על רומן שהיה בזמנו (סוף המאה התשע עשרה) רב-מכר היסטרי בעולם הדובר גרמנית ומעבר אליו. המאמר שפורסם בקובץ מאמרים שהוקדש ל"כתבי משפחה עבריים" בחן את התרגומים השונים לעברית, את התקבלותו ואת היעלמותו מהתודעה.

הרומן מאפשר הצצה לחיי אדם המתלבט בין משפחתו ועמו לבין ההשכלה והעולם, ולא פחות מכך, לכוח שיש בידי מתרגמים שונים להפוך את הטקסט לשלהם ולשיקוף של האמונות והעקרונות שלהם ובזמנם.

*

הראשון לתרגם את היצירה (באופן חלקי) היה פרץ סמולנסקין שהביא קטעים ממנה ב'השחר' חמש שנים בלבד לאחר הפרסום בגרמנית, תחת הכותרת "לכל זמן: זכרונות מבית יהודי".

התרגום של סמולנסקין הוא דוגמא טובה לנורמות של התקופה שלא חותרות לקרב את הקורא.ת אל "לוז הטקסט", אלא להשתמש במקור כחומר ביד המתרגם. אם להקצין, העריכה והתרגום עצמו קרובים יותר לעמדתו של סמולנסקין מאשר של הרצברג.

התרגום השני (שהוא בעצם השלישי) הוא זה שעשה יחיאל מיכל פינס, שהספיק לתרגם כמחצית מהרומן לפני שנפטר ב-1913. הוא היה מתרגם קפדני ודייקן, ייתכן שזו סיבה אחת לכך שהתרגום לא הושלם ולא פורסם.

שנים רבות חלפו עד שארגון בני ברית נתן את משימת התרגום ליהושע רדלר (ר' בנימין). הוא ערך את התרגום של פינס, הוסיף תרגום משלו לקטעים החסרים והספר ראה אור בחנוכה תר"ץ (1929).

קריאה ב"כתבי משפחה עבריים" מראה בבירור את ההבדלים בשפה ובגישה לתרגום בין המתרגמים.

עד כמה החופש שלקח לעצמו המתרגם קיצוני?

לקראת סוף הספר, בנימין בחר לחתוך החוצה לא פחות משישה מכתבים (פרקים) מהמקור, ובמקומם כתב הערה עבור הקורא.ת בעברית:

"הספור כתוב ברוב כשרון ואולם ברוח וברגשנות של התקופה מלפני חמישים שנה והוא בגווניו יותר סיפור גרמני מעברי. הוא מתאר את ההשקפות והנימוסים ואת היחסים של הבורג'ואזיה הגרמנית של הימים ההם, שנתיישנו במשך הזמן, ושבכל אופן אינם עניין לקורא העברי של הזמן הזה. משום כך מצא המתרגם לנכון לשחרר את הספר העברי מן הנטל הזה, שהוא בבחינת "כל יתר כנטול דמי", למען לא יבולא לספר בגללו, וכדי שלא יאפילו הקוים הנושנים והזרים האלה על המחשבות וההגיונות של הספר, שיש להם ערך קיים גם כיום. כי מה לתבן וללבוש החיצוני, המקרי, את הבר ואת הגרעין הבריאים והעיקריים?"

​לקריאת המאמר המלא:

[Wilhelm Herzberg’s Jewish Family Papers (1868)] The Hebrew Translations of Wilhelm Herzbe.

הורידו את • 317KB